סוף סוף מקום שאפשר לקלל בו. לברך בו. להגיד את האמת מהמעיים ולא לפחד. להביע את הדעה מבלי לחשוש מעיני המצלמות, להיות פוליטיקאי בגרוש או פסיכולוג גרוש. לא משנה, העיקר להיות.
אירוני, ש"סוף סוף" מתאר תמיד התחלה של משהו שכל כך חיכינו לו. אז הנה: סוף סוף.
אני נשאר לכתוב כאן עליך ועלי. תישאר/י, כדאי לך.
*הבלוג ייכתב מלשון זכר ללשון נקבה. כי צריך להתחיל איפשהו.