אלוהים עבורי
הוא כל מה שקיים, כל מה שמושלם
כל מה שארצה להיות
ולא אהיה לעולם

הכרתי אותך מבולבלת, חשבת שאת אחרי דיכאון
יום אחד התעוררת וגילית שאת עדיין שם
את יפה ומושכת, בעיקר כשאת לא שלי
אני רוצה לנשק, לחבק, אבל אסור לי

יש חוקים
בהם גם את עומדת
יש אנשים שאומרים מה מותר ומה אסור
ואת לא מתנגדת
רק קצת, וזה בסדר, אני איתך
אם תסכימי אני שלך

זה הכל זמני, גם האהבה שלנו תלך לאיבוד
משיכה היא משהו כוחני
היא חזקה ממני, היא חזקה ממך
זה הכל עניין של שנים

עוד יגיע הרגע, ונהיה ביחד
ואז נחשוב שהפכנו את העולם
לרגע זה יהיה מושלם
אני רוצה אותך, אני נמשך

את האש ואני הפרפר
איך שכחתי להיות מבולבל ומאושר
זה לא עובר בכל גיל
את יפה כל כך, אני שלך

הכל זמני, וזה בסדר
אשמח להיות איתך סגור בתוך חדר
נעשה מה שנעשה, נאהב כמה שנאהב
והפרק הבא לא ירמוז כלום, עכשיו

קשה לי לגמור
אני בדיכאון
זה קורה לאחד מחמש
אבל אני הראשון
לספר לך

השכנים רואים טלויזיה
ואני שיכור
זמן טוב לספר לך:
שאני עמוק

בבור

כן, אני עמוק בבור

וכשאני שם
אין איש שיבין אותי
בעולם

הנשימות שלי משאירות עלי אדים
הולך ברחוב
מרגיש במאדים

הראש כבד
מאתגר לתפקד
זה קורה לכולם
בזמן כזה או אחר

אין לי מה להפסיד
אני אוהב אותך
לא תמיד
זה עושה לי טוב

את חצי פרחה
וחצי בן אדם
שאני יכול

לאהוב

את רוצה מישהו קצת מניאק
גבוה ממך בראש
קצר ממך ברגש
אחד שיהנהן באמת,
אבל לא יידע מה את רוצה
וגם לא ישאל

אנחנו די אותו גיל
ויש לך גוף לא רגיל
ועדיין שום סיכוי שנהיה יחד

כי היא בהריון
ואת בתל אביב
ובנינו זורם
נחל אכזיב

ועדיין
אני מתרגש להיות לידך
איכפת לי מה שאת חושבת
אם רק יכולתי
על כדור הארץ, פשוט לשבת
להיות ולא לנסות
לדבר מבלי להתאמץ
לירות לכל הכיוונים
כאילו סתם השתמשתי בשרירים
במקום לכתוב עלייך שירים

מכוערת
וגם אני מכוער
משעממת, לא מאתגרת, לא מדברת בכלל
רק רצתה שקט
ולגנוב לי את הפרי

והנה קיבלה
ואני עדיין חושב
מכוערת
משעמם לנו יחד

למה אנחנו נשארים

כסף, פחד
כל הסיבות מבחוץ
אפס סיבות מבפנים

תן אהבה ותקבל פי שניים
הפסק לתת – ונגמרת

אין לי כח לעבודה הזו,
ואין לי כח להיות עם מי שלא מוציא אותי מזה
ולא מבין אותי, ולא יכול להכיל אותי

שיהיה לנו בהצלחה

כן, אני רוצה לדבר על זה דוגרי
אני חסר ביטחון ונתקעתי עם התכונה המזעזעת הזו
באמת ובתמים חושב שאני מכוער
חושב שאני רואה הכל מורכב מדי
בשביל להיות עם מישהי פשוטה ויפה
כמו שתמיד חלמתי
אחת שתאתגר אותי אינטלקטואלית
שתשאל שאלות שיגרמו לי לתהות

ואני לא חושב שנהיה ביחד לנצח
ואני לא חושב שעוד הרבה שנים

כי בכלל, מונוגמיה זה לאנשים חזקים
והבסיס הוא להיות אוהבים, לרצות להתפשר

ועכשיו אנחנו בונים הכל יחד: ילד, בית
ובעבור מה אני נכנס לכל זה אם אני לא מאמין שככה ארצה להישאר
הרי היא לא תהיה יפה יותר, וגם לא אני
והיא לא תהיה חכמה יותר, או מגניבה יותר, או מעניינת יותר

רק קונפורמיזם לנצח
כל דבר אחר הוא סטייה
לא יכולתי לבקש דרך
ואני בן שלושים

מכוער,
משועמם
נשען על פורנו, אלכוהול וסיגריות
משכורת נהדרת מההייטק המחורבן
מתכנן לבנות בית, מנגן לפעמים באולפן
פורק את השיעמום היומיומי שלי
בכל מקום מחוץ לבית

כי בבית אין עם מי לדבר

הלוואי והייתי יודע שמה שאני מרגיש הוא אמיתי
הלוואי ויכלתי להאשים מישהו: אותך או אותי
אני אוהב אותך, ואיני יודע אם התרגלתי לחשוב כך שאני באמת מרגיש משהו
ולך לא מגיע מישהו דפוק כמוני,
ולי מגיעה מישהי דפוקה

לא שקטה

סלח לעצמך, אני
זה כל שיש לי לומר
השיגעון הזה אולי זמני
גם אם לעולם אינו נגמר

מותר לאבד חשק, מותר
להדגיש פרטים קטנים מדי
להיות לא ברור
לעבוד ולא לחיות

יש לי קצר חשמלי במוח
אני לא מוצא מי שיתקן
בנתיים אני מפחיד אותה, מפחיד אותי
ואין לי כח לשכנע – שיהיה בסדר
לא אותה, לא אותי

לעתים אני מאבד את האמונה, זה קורה הרבה
הרבה מדי, חזק וקשוח ובלי רחמים
וכשאני רוצה רק לישון
דווקא לעצום עיניים – מקרב אותי לשיגעון

האדמה נשמטת תחת רגליי, גופי נשמט תחת ראשי
אני מרחף, אני זז בטירוף בין מציאות למציאות נפרדת
ולעתים זה כואב, ומעייף

וכמה סבלנות צריך?
מתי כבר אתעורר, או אבריא?

סלח לעצמך, אני
היה חזק, תאמין
אל תתאמץ
רק תהיה, תנשום
הגוף יעשה את שלו
זכור את זה
שתף את עצמך, ללא בושה וחסמים
והנפש תבריא

אני האידיאלי שלם עם עצמי. זו השורה הראשונה והתחתונה. אני האידיאלי מקשיב לערכים בהם אני מאמין: חי חיים אקולוגיים וברי קיימא, נמנע מלהשתמש בכלים חד פעמיים, אפילו בקפה של הבוקר בדרך לעבודה. לא זורק אוכל לפח לעולם, אלא ממיין ומקמפסט. אני האידיאלי חי בזוגיות כמה שנים עד שנמאס, לי או לה, ואז ממשיכים הלאה. איך פותרים מונוגמיה? לא יודע, אבל המלחמה גם בה היא מלחמת התשה עד שמתרגלים. אני האידיאלי לא נראה טוב יותר, אלא מסתכל דרך עיניים שרואות טוב יותר. שלמות עם חוסר השלמות. עושה אהבה עם מי שרק תרצה לתת אהבה, ונשאר איפה שיש צחוק ואתגר אינטלקטואלי. אני האידיאלי לא עובד בשביל כסף, אבל מרוויח את מה שצריך, ביושר, לאט ומעט. מקיים את עצמי ואת ילדיי בעיקר מגינון ואפייה, ועובד בתיקונים: לעשות צדק במקומות בהם החברה שאנו חלק ממנה מתקשה. אני האידיאלי לא מתלונן על הטייקונים, אלא משקיע אנרגיות בלהיות ספקן, ביקורתי, פלורליסט פעיל. אני האידיאלי לא מאמין בשלילה של שום כלום, ומסיר כל כותרת וזהות מעלי. לא יהודי ולא חילוני, לא גוי ולא כשר. בקיצור – חי בסרט. אני האידיאלי מנגן בכל יום, לבד או עם חברים. ונפגש איתם, ושותה בירה ומעשן קצת – אבל קצת – וכותב רעיונות שיהפכו למציאות, יישרתו בני אדם או מטרות אנושיות, ימלאו צרכים אנושיים ושוב, יעשו תיקון. יאכילו את הזאב הטוב, ימלאו תקווה בעולם מלא ייאוש. אני האידיאלי לא ביקורתי כלפי חברים קרובים, ובטח שלא כלפי משפחה. אני האידיאלי יודע להכיל אך ללא היווצרות משקעים. אני האידיאלי שם זין כזה ענק על אני הנוכחי, ומתחיל לחיות, כי לא לעשות זה הגרוע ביותר שניתן לעשות. אני האידיאלי מתחשב באיזון מושלם, איזון כזה שאולי אינו קיים – אבל תמיד שם. אני האידיאלי שלם עם עצמי, ואיני עוסק יותר במי אני ומי איני. אני האידיאלי חי על אי בין ים של תמימות לתהום של מודעות, מוותר על חרדות ומפנה מקום לתהיות.

אתה יושב איתה לבירה
היא יפהפיה, לא מושלמת
ואתה לא מושלם, ולא יפהפה

היא צוחקת באמת, עם שמץ רציונאליות
משאירה לך להתלבט אם היית שנון, או שהיא פשוט ידעה איפה להיכנס

בכל מקרה – זה נס
עבדת קשה מאוד לסגור את הדלתות האלו
חתונה, בית, היריון
במקום להתרגש מהתפתחות
חווית דיכאון

ולא שיתפת את הבית, פחדת לשתף
הרי האנשים היקרים לך הם הראשונים להישרף

והיא, את, זרקת לי עצם
ואני נאחז בה עכשיו על סף הדלת
ואת יצאת לרחוב, לא הבטת לאחור
דעי לך שאנשים משתגעים אחרייך

לא כי את מושלמת.
פשוט כי את הבאה בתור.

היא
אין אחת כזו
היום היא אישתי
מחר היא מישהי אחרת

היא
לא יודעת שהיא
מרגשת אותי, ואני נלחץ
רוצה לראות אותה שוב

היא
יפהפיה לא מושלמת
דעתנית לא מתוחכמת
כל מה שרציתי

היא
לא שלי
ובגלל זה בדיוק
אני נמשך אליה

היא
אחת שהייתה בדיכאון
ובמקום הזה אנו נפגשים
לדייט ראשון

היא
לא בדיוק פנויה למשפחה
אבל רוצה
ואני, משחק באש

או שנתאהב
או שנישרף

כמה שאני אוהב אותך
לא סותר
שאיני יכול לאהוב אחרת

עם כל האהבה שבעולם
איך ניתן להאשים
אנשים שמתאהבים

מאהב הוא לעולם
לא זה
שבחרת בו

רק שלא נהיה זקנים עריריים
אני חושב
רק שלא נתבודד

עם השאלה הזו עוד אצטרך להתמודד
רק שנחיה להנות
מול שאלות כאלו,
ואחרות