כל לילה
הוא מחכה שיגיע הבוקר
לראות אותה, ואת הילד
וזה יפה
ואני תוהה
מה יש לי ללמוד מאדם כזה
״אני מקווה שמחר יהיה לך יום טוב,
שתשמח לקום בבוקר״
היא אומרת לי
ואני תוהה
הרי, זה לא שאני מדוכא
אז למה אני קם בבוקר לעבוד ולא רוצה לקום?
ושוב, נפרק את זה לגורמים, נבין את הסיבות והמאפיינים, וננסה לחקור מי אני, מה אני רוצה, ואיך מתקרבים לשם.
קשה לי להשיג מעט.
אני בז לתחרותיות, אבל משתתף במירוץ.
המודעות ליכולות שלי להרוויח הרבה במקום אחד לא מניחה לי להרוויח מעט במקום אחר, בו, אולי, אני מעדיף להיות.
אבל איפה זה המקום הזה לעזאזל?
ואולי די כבר להשליך הכל על עבודה?
אבל לא, בעצם, עבודה היא העיקר בחיי כרגע. אני חייב שיהיה לי בה טוב.
ואז גם יהיו לי יותר חברים.
ואז אהיה מאושר.
חחחחח