גזען או קונפורמיסט, תקראי לי איך שתקראי לי
או אל תקראי לי בכלל
אם אני לא אתאמץ להישאר רזה, בינוני, אף גדול וגוף חטוב
אם את לא תתאמצי להישאר רזה, צ'אבית (כמו שאומרים), אף כפתור וגוף נחמד
זה ייעלם
המשיכה הקטנה שהייתה בנינו, כשרק הכרנו ולא ידענו
תיעלם
זה לא אישי
זה מאוד מאוד אישי
את האישה, ואני האיש
וזה לא יאומן כמה קשר יש בין נמשך למרגיש
כי ככה, עכשיו, כשאני לא נמשך אלייך ממש
אני מבין כמה זה חשוב
יכול להיות שגם אם היית השולחן היפה ביותר שראיתי מימיי, או פרוסת השוקולד הכי טעימה
עדיין, לעתים, הייתי רוצה להניח יד על שרפרף
ואולי המילים האלו טומנות לי עתיד בודד
ואולי אני מרשה לעצמי לכתוב את מה שכל אחד ואחת מרגיש ומרגישה
איך שלא יהיה
אנחנו בבעיה
כי קודם, כשלא עמד לי ואת צחקת, היה לי רע.
לא בגלל שלא עמד לי (את זה הבנתי. הייתי אחרי קצת בירה, ומעט מאוד חשק)
אלא בגלל שהמציאות שלי הייתה: שלא עומד לי כי אני לא נמשך אלייך, וכי אני יודע שאת מושכת אותי בתנועה, פיזית, למיטה – רק בגלל שכבר שבועיים לא שכבנו. ובכלל, כל העסק הזה שאת לוקחת גלולות, מתבאסת, וגם ככה אנחנו שוכבים פעמיים בחודש…
לא כיף.
לא חוסר המשיכה, לא מעט הסקס, ולא הטקסטים הנגללים בעקבות זה.
אני אוהב אותך, ורוצה אותך אמא לילדיי.
אבל
אני רוצה אותך פצצה,
אני רוצה אותך משתנה.
אני רוצה אותך לא מובנת מאליו, לא לפעמים ולא עכשיו.
אני רוצה אותך חכמה ומאתגרת
אני רוצה אותך שלמה, שבורה, כמו שאת היום, כועסת ומבולבלת ומאושרת
אבל איך לעזאזל מכסים את כל הבורות הקטנים, את כל החורים האלו,
המקומות שאתה אומר לעצמך "שטויות, יש דברים אחרים שמפצים על זה",
אני חושב שפשוט עוברים לחשוב על דברים אחרים
ביי