חלמתי עלייך
ג'ינג'ית לא פרועה
אבל בחלומי, התפרעת
ישבת לידי ושתקת
היינו באיזה חצר גרוטאות במקום לא ידוע
אבא שלי היה לא רחוק
ואנחנו יושבים זה לצד זה, צמודים, מסתכלים אל האופק שנמצא שלושה או ארבעה מטרים מאיתנו בדמות קיר נמוך
ואז את מתקרבת אלי לאוזן, ומנשקת אותי בלחי
נשיקה, ועוד נשיקה
נשיקות קרובות על הלחי, שאני מרגיש אותן היטב, ושומע אותן מצוין
לא רטובות, לא יבשות. בול כזה.
ובמוח שלי מתחילה זיקפה, כי מאז שאני ילד אני חולם עלייך
ואני יודע שהיו זמנים שגם את עלי. אבל זה עבר, כי את גדלת ואני הזדקנתי. הבלבלות שלנו נכתבו על נייר לא פעם, ושם הם נשארו. אנחנו זוג פחדנים. את ואני, שנינו ביחד, וכל אחד לחוד.
אז אולי טוב שכך, אבל גם טוב לי לחשוב מה היה אם רק אחד מאיתנו היה אמיץ יותר.
הפנים שלך קטנות ויפות, והגוף שלך תמיד שיגע אותי. החזה שלך יפהפה.
ואת, מבולבלת, אוכלת סרטים, בולעת כדורים, מתבגרת ולא מתברגת לחיים.
אז בחלום נישקת אותי הרבה, רצוף, וזה. כך זה נגמר.
והנשיקות האלו מילאו אותי, ריגשו אותי, לא רציתי שייגמר.
ואז התעוררתי.
ואולי יום אחד שנינו נתעורר.
אנסה לשמור את הסקרנות שבשאלה – אם זה יקרה – בקטע טוב.
אחרת באסה לי, לחשוב כל החיים שפספסתי.