מותר האדם
כי יש דברים שלא מתווכחים איתם
אבל אני לא מבין
למה להרוס כל דבר בו נוגעים
אני רוצה מאוד מאוד
לעשות משהו משמעותי
מה שהוא שנוגע באנשים
כי בכל טיסה מעל הים, אני מביט בזוהר המשתקף
ותוהה איך התרחקנו כל כך
מהציפורים
מותר האדם?
טוב לנו בג'ונגל של בטון?
לא.
אנחנו לא עושים את הדברים כדי שיהיה טוב
הם נעשים מעצמם
כדי שיהיה
עוד ועוד, יותר ויותר
אנושות היא גידול מתפשט על פני הכוכב
ומותר האדם רק בגלל תבונתו
שהופכת אותו לטיפש
הרי מה טוב כל כך בלהתרבות ולהכחיד
אם אתה לא מאושר יותר
משהיית בעבר?