אתה יושב איתה לבירה
היא יפהפיה, לא מושלמת
ואתה לא מושלם, ולא יפהפה
היא צוחקת באמת, עם שמץ רציונאליות
משאירה לך להתלבט אם היית שנון, או שהיא פשוט ידעה איפה להיכנס
בכל מקרה – זה נס
עבדת קשה מאוד לסגור את הדלתות האלו
חתונה, בית, היריון
במקום להתרגש מהתפתחות
חווית דיכאון
ולא שיתפת את הבית, פחדת לשתף
הרי האנשים היקרים לך הם הראשונים להישרף
והיא, את, זרקת לי עצם
ואני נאחז בה עכשיו על סף הדלת
ואת יצאת לרחוב, לא הבטת לאחור
דעי לך שאנשים משתגעים אחרייך
לא כי את מושלמת.
פשוט כי את הבאה בתור.