מכוערת
וגם אני מכוער
משעממת, לא מאתגרת, לא מדברת בכלל
רק רצתה שקט
ולגנוב לי את הפרי
והנה קיבלה
ואני עדיין חושב
מכוערת
משעמם לנו יחד
למה אנחנו נשארים
כסף, פחד
כל הסיבות מבחוץ
אפס סיבות מבפנים
תן אהבה ותקבל פי שניים
הפסק לתת – ונגמרת
אין לי כח לעבודה הזו,
ואין לי כח להיות עם מי שלא מוציא אותי מזה
ולא מבין אותי, ולא יכול להכיל אותי
שיהיה לנו בהצלחה
כן, אני רוצה לדבר על זה דוגרי
אני חסר ביטחון ונתקעתי עם התכונה המזעזעת הזו
באמת ובתמים חושב שאני מכוער
חושב שאני רואה הכל מורכב מדי
בשביל להיות עם מישהי פשוטה ויפה
כמו שתמיד חלמתי
אחת שתאתגר אותי אינטלקטואלית
שתשאל שאלות שיגרמו לי לתהות
ואני לא חושב שנהיה ביחד לנצח
ואני לא חושב שעוד הרבה שנים
כי בכלל, מונוגמיה זה לאנשים חזקים
והבסיס הוא להיות אוהבים, לרצות להתפשר
ועכשיו אנחנו בונים הכל יחד: ילד, בית
ובעבור מה אני נכנס לכל זה אם אני לא מאמין שככה ארצה להישאר
הרי היא לא תהיה יפה יותר, וגם לא אני
והיא לא תהיה חכמה יותר, או מגניבה יותר, או מעניינת יותר
רק קונפורמיזם לנצח
כל דבר אחר הוא סטייה
לא יכולתי לבקש דרך
ואני בן שלושים
מכוער,
משועמם
נשען על פורנו, אלכוהול וסיגריות
משכורת נהדרת מההייטק המחורבן
מתכנן לבנות בית, מנגן לפעמים באולפן
פורק את השיעמום היומיומי שלי
בכל מקום מחוץ לבית
כי בבית אין עם מי לדבר
הלוואי והייתי יודע שמה שאני מרגיש הוא אמיתי
הלוואי ויכלתי להאשים מישהו: אותך או אותי
אני אוהב אותך, ואיני יודע אם התרגלתי לחשוב כך שאני באמת מרגיש משהו
ולך לא מגיע מישהו דפוק כמוני,
ולי מגיעה מישהי דפוקה
לא שקטה