וכך קרה
שלא משמעם לי:
שנים רבות של זוגיות, שאלות על מונוגמיה, כל יום הוא התלבטות
התאהבות בנשים אחרות, היריון בדרך, צדק וטעות
חברה שמאלצת, נורמות מתממשות, ומעט מאוד מחשבה על עצמי ועל להיות
אין יום שעובר בקלות גדולה, תמיד תהיה איזו שאלה שתבעט לי בביצים
חזרתי לעשן, לא הרבה אבל בטוח, זה רע וזה עושה לי נעים
יש בירה ויש שאכטה, תמיד נוח קצת לברוח, העיקר שנהנים
ובין קונפליקט לקונפליקט, בין רצון לאסון, אני תוהה אם אני
נהנה
כל מה שחשוב בסוף של יום זה
שאני אהנה