ככל שהפער מעמיק
בין מה שאני מרגיש
למה שגופי מראה
כך נפגעת בריאותי
מדי פעם
אני מזכיר לעצמי בזמן אמת
שלא להתרגש
מותר לי, כדאי לי
להתעצבן ולקנא ולשנוא ולשקר
אבל אני לא מצליח להשתכנע
שמותר לי לוותר
כמה זה באמת נורא
להיות השכן עם הדשא הצהוב?
כמה רע כבר יכול להיות
הרי להיות בינוני, לא אומר שאגור ברחוב