כמה נמאס לכתוב על תרבות השפע והאינסטנט?
הנה הבלחה:
זמני
כמו הטקסט הזה
זמני
כמו האינטרנט שמקיף אותי
זמני
כמו סרט טוב בטלוויזיה
זמני
כמו טיול בארץ רחוקה
זמני
אותי לדבר
על מה שיישאר כאן אחרי ואחרייך:
הנשימות של ילדינו.
העייפות שצברנו תחלוף ותתרוקן
אל זמן אחר
של עוד רגע
קצר ומעניין
הזמן שלנו יתנקז אל מצבה מאבן
או עץ מזרעים ששכחנו בכיס
או זכרון שיחלוף אחר דור
או דף בספר
השעון לא יעצור
האומה לא תעמוד
אולי, הגיע הזמן
להפסיק לספור ולחשב ולתכנן ולמדוד