הוא לא לימד אותי- שנולדתי בגיל הרך
ועלי לטעות
אבא שלי אידיוט
הוא לא הכין לי- סנדביץ לבית ספר
שאהיה קצת שבע
ולא חשב שאהיה פושע
הוא לא חיבק את אמא שלי
גם כשעוד היו ביחד
וזה לא החדיר פי פחד
הוא לא היה שם, והוא היחיד שהיה צריך
לא בעין ולא בלב
הוא לא עצר להתקרב
הוא כן אהב לתפוס אותי ביד כשאני בוכה
כעס עלי והאשים- שרק בגללי אני כזה
וכמה שלא טיפסתי בסולם, אותו זה לא ניחם
אפס ביטחון, שום היגיון, ובזה עלי להילחם