אני עבד חדש
שיכול לתת פחות ולקבל פחות
ובוחר להתמכר
ואתה ילד טהור
יכול לבחור
אם לחלום בגדול או להגשים בקטן
אם לישון טוב בלילות או תמיד להיות בזמן
לקנות מזון מוכן או לטפח שורשים
ואיזה נוף להראות לילדיך היפים
עוד מעט, קמטים יעטרו את פנייך
אם תרצי ואם לא
הרעיון שהתשובה להכל היא – איזון
מוציאה אותי מאיזון
לא ייתכן שהדרך הנכונה היא תמיד
להיות בין טוב ורע, עבד וחופשי, עשיר ועני
אבא ורווק, חלש וחזק, טיפש או חכם, מרתק או סתם
תן לי סימן – להיות אני
ואני לא יכול לדעת אם הפורנו הזה דופק לי את המוח
עוד לא מצאתי פסיכולוגית שרואה את זה בכל הכח
אנחנו חייים לצאת מהקופסה
של הישרדות קשה, של עבדות חדשה
כי מסביב העולם נוהג בתמימות
ומה עדיף: לשרוד יותר, או להנות ולמות?
***
אפילוג (או: למען הסר ספק)
אני נהנה מהחיים. הם פשוט יותר מדי בשבילי כדי שאירגע. זה ייקח זמן, בסוף אקלוט פחות, וארגע. כי אפשר להירגע. כלום לא באמת בשליטה.