סלח לעצמך, אני
זה כל שיש לי לומר
השיגעון הזה אולי זמני
גם אם לעולם אינו נגמר

מותר לאבד חשק, מותר
להדגיש פרטים קטנים מדי
להיות לא ברור
לעבוד ולא לחיות

יש לי קצר חשמלי במוח
אני לא מוצא מי שיתקן
בנתיים אני מפחיד אותה, מפחיד אותי
ואין לי כח לשכנע – שיהיה בסדר
לא אותה, לא אותי

לעתים אני מאבד את האמונה, זה קורה הרבה
הרבה מדי, חזק וקשוח ובלי רחמים
וכשאני רוצה רק לישון
דווקא לעצום עיניים – מקרב אותי לשיגעון

האדמה נשמטת תחת רגליי, גופי נשמט תחת ראשי
אני מרחף, אני זז בטירוף בין מציאות למציאות נפרדת
ולעתים זה כואב, ומעייף

וכמה סבלנות צריך?
מתי כבר אתעורר, או אבריא?

סלח לעצמך, אני
היה חזק, תאמין
אל תתאמץ
רק תהיה, תנשום
הגוף יעשה את שלו
זכור את זה
שתף את עצמך, ללא בושה וחסמים
והנפש תבריא

אתה יושב איתה לבירה
היא יפהפיה, לא מושלמת
ואתה לא מושלם, ולא יפהפה

היא צוחקת באמת, עם שמץ רציונאליות
משאירה לך להתלבט אם היית שנון, או שהיא פשוט ידעה איפה להיכנס

בכל מקרה – זה נס
עבדת קשה מאוד לסגור את הדלתות האלו
חתונה, בית, היריון
במקום להתרגש מהתפתחות
חווית דיכאון

ולא שיתפת את הבית, פחדת לשתף
הרי האנשים היקרים לך הם הראשונים להישרף

והיא, את, זרקת לי עצם
ואני נאחז בה עכשיו על סף הדלת
ואת יצאת לרחוב, לא הבטת לאחור
דעי לך שאנשים משתגעים אחרייך

לא כי את מושלמת.
פשוט כי את הבאה בתור.

היא
אין אחת כזו
היום היא אישתי
מחר היא מישהי אחרת

היא
לא יודעת שהיא
מרגשת אותי, ואני נלחץ
רוצה לראות אותה שוב

היא
יפהפיה לא מושלמת
דעתנית לא מתוחכמת
כל מה שרציתי

היא
לא שלי
ובגלל זה בדיוק
אני נמשך אליה

היא
אחת שהייתה בדיכאון
ובמקום הזה אנו נפגשים
לדייט ראשון

היא
לא בדיוק פנויה למשפחה
אבל רוצה
ואני, משחק באש

או שנתאהב
או שנישרף

כמה שאני אוהב אותך
לא סותר
שאיני יכול לאהוב אחרת

עם כל האהבה שבעולם
איך ניתן להאשים
אנשים שמתאהבים

מאהב הוא לעולם
לא זה
שבחרת בו

רק שלא נהיה זקנים עריריים
אני חושב
רק שלא נתבודד

עם השאלה הזו עוד אצטרך להתמודד
רק שנחיה להנות
מול שאלות כאלו,
ואחרות

עכשיו אני חווה רגע של רגיעה

בלתי אפשרי להסביר את החרדה שהתחוללה כאן לפני רגע

זו לא מניה-דיפרסיה

זה או דיכאון, או חרדות שבאות והולכות כמו נוסעים ברכבת

מורידות את המוטיבציה לאפס

גורמות לראש לרצות לומר לגוף, לך לך

ואיני יודע אם אני משכנע את עצמי שאיני אובדני, בשבילי, או לא בשבילי

כי עכשיו, כרגע, כשהחרדה הלכה ועד שתבוא אחרת

אני מרגיש טוב

ומעניין אותי במיוחד, ממש קריטי לי לדעת

אם זה עניין ביולוגי, כימי, משהו בין שני קולטנים במוח שניתן לטפל בו

והאם כדאי לטפל בו

והאם זה טיפול תרופתי או פסיכולוגי (הרי לכזה אני הולך כבר כמה חודשים)

או שמא זה לחץ רגשי ונפשי שמתגבר וגורם לראשי להיות טרוד

עמוס מחשבות שליליות ומיותרות עד אין קץ

כל כך כבד, שאפילו השינה לא תעזור

רק הבוקר התעוררתי בחמש וחצי, שעתיים לפני השעון

ולא הצלחתי לחזור לישון

נכון, זה אולי קשור להריון

או לאחותי ואבא שלי, שמעמיסים עלי מטענים כמו הייתי ספינה

מתעלמים מהרעיון שגם ספינות שוקעות לעתים

ומזג האוויר כאן אינו יציב

***

הולך לאכול בננה

If you don't want her to change, don't bother her to be.

אורגזמה, סיגריה, גיטרה,
לזה היייתי מוסיף אולי תופים.
אבל חוץ מאלו, מהאהבה שיש לי בבית,
לא צריך יותר כלום.

זה עניין ביולוגי,
שמספק אותי במועט, או הרבה
תלוי כמה מים שתיתי בדרך
והיא קצרה וארוכה
כמו תולעת.

קר לי,
אני הולך לישון.

פיקציה.

דברים רבים מעניינים אותי
היסטוריה ופיזיקה
חלל ויחסים בינלאומיים
בנייה ירוקה ומוזיקה

אלי יכולתי להיות
מדריך טיולים וצלם טבע

ואנ אסתפק בחזרה מדי פעם הביתה
ישיבה מול התופים
אוננות

לקום בבוקר וללכת לעבוד בשביל משהו לא ברור
להרוויח המון כסף
ולבזבז את רובו

לבנות בית בסוף
ולשלם משכנתא קטנה

ולא לדעת לעולם אם יכול לחיות את חייך אחרת,
עם תעסוקה אחרת, ותחביבים שימריאו שחקים
אולי אפילו משפחה אחרת, או חברים קצת שונים

פשוט לא לדעת

העניין הוא, שגם אם אנחנו חיים בגלגולים
אנחנו לא יודעים
וגם אם הזמן קצר והמלאכה מרובה
יש תכונות קשות, שלא נותנות לנו

פשוט להיות

בזמן שניגנתי, היא שאלה
אם אני יכול להעביר לה את משחק קוביות העץ
שקנינו לפני כמה חודשים

יכולתי לחיות עם זה בשקט
אבל ברגע אחד נגמר לי החשק

לנגן

אני המוזיקת-רקע שלה
אני נעים לה, בזמן שהיא הולכת
ובבת אחת
כבר לא בא לי

לנגן

אתם
שגידלתם ילדים דפוקים
עברתם מלחמה אחר מלחמה
מבצע ומבצע

בניתם בית מאפס
ורציתם שיהיה לנו טוב
לא חשבתם לרגע ללמד אותנו קושי,
מעמסה

ואנחנו לא יודעים לבנות
אנחנו בעיקר לומדים
מה עשיתם, ומה גדול הוא הקושי שלנו
לעשות

לא חונכנו לאהוב – אלא לקבל אהבה
אנחנו לא יודעים ציונות או מלחמה
קצת סיפורים, בין פוסט לפוסט
והרבה פורנו ואלכוהול

קפיטליזם הוא הנאצי שלנו
ואם נגיע למשרה בכירה
נהפוך לעתים רוצחים כמו היינו
אדם לאדם אדם

טבע אכזר הוא
משלב טוב ורע
בדמות הומו סאפיינס
ושיתמודד לבד