ממה אני נהנה?
דברים פשוטים
לחטט באף
להביא ביד
לשחות עם התינוק שלי בבריכה
לשתות יין
לעשן
לקנות מחשב חדש
לתכנן בית
לפתור תרגיל
לפגוש חברה יפה
לשתול עציץ בגינה
לאכול בשר איכותי
להרוויח משכורת גבוהה
להופיע על במה קטנה
אבל משמעות והנאה
אני בקושי מוצא
וזו הרי
מהות האושר

כל כך הרבה שינויים
אנחנו לא מסוגלים להבין
מה שווה מילה
כשהכל כל כך זמני

כל פרסומת דחוסה בעשר שניות
כל שיר נכנס בשלוש דקות
ומי אני בתוך כל זה
שלושים שנה ועדיין מחפש

אין לנו מושג
לאן הזמן הזה מוביל
יש לנו חיים
אבל איבדנו את השביל

בינתיים חיים והזמן עובר
מחשבות על לאן ועל איך נתחבר
עושים ילדים כי ככה עושים
כדור של שלג חסר מעצורים

טיול בחו״ל תמיד מרגיש לי משהו גדול
אלו הם גבולות שאני אוהב לחצות
וכל מקום נראה לי כמו גן עדן בשבוע הראשון
ככה זה, מחוץ לשגרה, לא מעניין אותי לישון

מונית עוצרת מתחת לחלון
באה להוריד תיירים במלון
מותר כאן לעשן בכל פינה ומסדרון
יודעים לחיות כאן עד הרגע האחרון
והוא קרב

תראו איך במערב הלקוח תמיד נדפק
זה לא שאנשים רעים כמו שקפיטליזם הוא חומר חזק
ולא נותר לי אלא לגשר על כל הקושי הזה
בזמן ובמרחק

הרמקולים פתוחים בכל סמטה ורחוב
מזמינים תיירים לפגוש תיירות מקרוב
אני הולך לידם עם תינוק בעגלה
מאושר ומבולבל, לא יודע אם ירדתי
בתחנה הנכונה

(סולו באורך בית)

תראו איך במערב הלקוח תמיד נדפק
זה לא שאנשים רעים כמו שקפיטליזם הוא חומר חזק
ולא נותר לי אלא לגשר על כל הקושי הזה
בזמן ובמרחק

אני לא חייב לממש את כל הפוטנציאל שבי
אל תדחק בי לעשות ככה

אם אתן למישהי למצות אותי עד תום
תהיה זו האדמה
כי בזכותה איני יתום
כי היא שומרת לי מקום

טבעי שיהיו ביננו מתחים
אנחנו שני אורגניזמים חושבים ומרגישים

כל כך מחמיא לי שאתה מסתכל עלי ככה
זה גורם לי לחשוב שאתה אוהב אותי
כמו שאני אוהב אותך
ואם כך הדבר
אני מאושר

האמת?
זה לא עובר.
דיכאון ונטייה לחרדות הן משהו שמקנן. זה יושב שם בצד גם כשאני לוקח ציפרלקס, וגם כשנולד לי בן.
וזה מסביר את התגובה שלי לאישתי, שרוצה שאפסיק עם הכדורים.
אין לי איך להסביר לה את הבלגן שבפנים.
השפע הזה, מליוני המצלמות, הזמן שטס, החפצים בבית. זה הכל חלק מזה. יותר מדי גירויים, המוח שלנו לא בנוי להשלים עם זה.
אבל כל עוד זה בא והולך, על אש קטנה, זה לא נורא. אמשיך לעבוד על זה.
מקווה שלא לנצח.
אורח החיים הארור שלי, שמלווה בקפה ומאפה כל בוקר, אלכוהול לשוכרה בלילה, ועבודה לחוצה – לא עוזרים לי להירגע. הם עושים לי נעים לפרקי זמן קצרים, ויוצרים חרטות ארוכות כשההנאה שוכחת. והיא שוכחת. היא באה והולכת כמו המידע שזורם אלינו.
כן, השפע הזה הוא אולי הגורם המעצב, ליד ילדות מפוקפקת ומאותגרת, ופשטות שחסרה בה. ואני ניצב מול כל זה, אין לי כח להתמודד, רק מחשבה קטנה על רצון להעניק לילד שלי, פחות מזה.
שלא יסתבך.

בימים כאלה
אני לא מחפשת תירוצים
הולכת אל המקום הכי אפל
ואומרת לו ישר בפנים
אני יודעת שאני סקסית
ויודעת שזה לא הכל בחיים
עד שיהיה לי כסף לתרופות
אני עושה מה שכולם עושים

לקום ולשקר בבוקר
ללכת לישון עם תשוקה בלשון
לשתות קצת יין בערב
כאילו זה הלילה האחרון
שלי, כאן

בימים כאלה
כואב לי הראש ואין לי כיוון
רוקדת עם עצמי בשקט
לא מוצאת שם הגיון
הזמן הזה כל כך עמוס
מסכים מצייצים מכל פינה
אני קמה ויוצאת לרוץ
ובסוף, הכל חוזר, להתחלה

לקום ולשקר בבוקר
ללכת לישון עם תשוקה בלשון
לשבת עם חבר בערב
להפגין את היכולת שלי
להתנתק, להתקפל
לחזור על על עצמי ולקלל
להתנתק, להתקפל
לומר לכל השנים האלו
שילכו לעזאזל

זה שאני מבקש סליחה
לא אומר שאני אשם
אני רוצה לאהוב אותה
וכל הזמן לזוז, להתקדם

זה שאני מבקר אותה
לא אומר שהתרחקתי
אני רוצה לחפש אותה, עוד ועוד
ולעולם לא לחשוב שמצאתי

איך זה קרה כל כך מהר
בין נשיקה לחיבוק
הפכנו משניים עם בטן
לשלושה עם בקבוק

זה שאני נמאס עלייך
לא אומר שאני אחר
הרי אין חדש תחת השמש
הכל הולך, הכל חוזר

זה שהזמן לא מפסיק לזוז
לא אומר שהפסדנו אותו
יום אחד אני ואת נמות
ובכל יום אחר אנחנו לא

איך זה שכמו כולם בדיוק
אנחנו באותה תבנית
הפכנו משלושה עם בקבוק
לארבעה עם משפחתית

זה מרגש, זה מעייף
זה מאתגר ומכשף
אין לי מטרות גדולות
רק לעשות כיף

הוא אוכל ירקות שהוא מגדל
והכל נשאר טרי, כל השנה
אין ריסוס, אין הדברה
יש רק ירקות, מהאדמה לקערה

הוא עושה צרכים בשירותי קומפוסט
ומכסה את הקקי באצות שמביא מהים
אין משאית שבאה לנקות
והמים זורמים אצלו בנחל לעולם

הוא היה השכן שלי
החבר הכי טוב שלי
לקח את החלומות שלי
והגשים

אתה לא יכול להעביר את כל הזמן שלך בקנאה
להתבונן בנשים יפות רוקדות וצועקות בכל הסולמות
תופים ומצילות וגיטרות שצורחות במקומך
אתה פשוט לא יכול – לא כי אי אפשר – כי אתה תיפול

יש עצב, הוא קיים, לעתים לא הבנת
יש בור, הוא נפער, ורגעים ששכחת
זה לא שאתה סובל כל היום
זה רק הזמן שמסרב לעמוד במקום

וזה רק עניין של זמן עד שתהפוך את התקליט
תבין שבמקום לתכנן תמיד קדימה, אתה צריך להחליט
יום עובר ושנה עברה ואתה מתקדם יפה בקצב החברה
ומדי פעם הלב צועק עליך, ואתה צועק עליו בחזרה

תנו לי רגע להתלבט
אני רוצה לצרוח, להתבלט
להרים את הרגליים של כולם באוויר
להשאיר משהו
כשאעזוב את העיר